ויטאלים ליבתיים ברשת הם קבוצה ספציפית של מדדים סטנדרטיים המוגדרים על ידי גוגל למדידת חוויית המשתמש בעולם האמיתי של דף אינטרנט מבחינת ביצועי טעינה, אינטראקטיביות ויציבות חזותית. נכון לקבוצת המדדים הנוכחית, שלושת מדדי הליבה של האינטרנט הם Largest Contentful Paint (LCP), המודד כמה זמן לוקח לאלמנט התוכן הגלוי הגדול ביותר, כגון תמונת ראש או כותרת, להופיע על המסך, Interaction to Next Paint (INP), המודד את התגובה של דף לאינטראקציות משתמש כגון לחיצות והקשות לאורך כל הביקור, ו-Cumulative Layout Shift (CLS), המודד תנועה חזותית בלתי צפויה של אלמנטים בדף כאשר התוכן נטען. הספים שפורסמו על ידי גוגל מסווגים LCP טוב כ-2.5 שניות או פחות, INP טוב כ-200 מילישניות או פחות, וציון CLS טוב כ-0.1 או פחות, כל אחד מהם נמדד באחוזון ה-75 של טעינות דף הן בנייד והן במחשב שולחני.
מדדי Core Web Vital חשובים משתי סיבות חופפות: הם משפיעים ישירות על האם משתמשים אמיתיים נהנים מחוויה חלקה או מתסכלת בדף, וגוגל אישרה שאותות חוויית דף, כולל Core Web Vitals, משולבים כגורם דירוג באלגוריתם החיפוש שלה, כלומר ציונים גרועים יכולים לדכא את הנראות האורגנית של דף בחיפוש יחסית למתחרים עם תוכן דומה אך ביצועים טכניים טובים יותר. מעבר לדירוגי חיפוש, לחוויית המשתמש הבסיסית שמדדים אלה מודדים יש קשר מתועד היטב עם תוצאות המרה ומעורבות; מחקרים רבים בתעשייה בקנה מידה גדול מצאו שככל ש-LCP עולה מעבר לכ-2.5 עד 4 שניות, שיעורי הנטישה עולים באופן משמעותי ושיעורי ההמרה יורדים, מכיוון שמשתמשים רגישים מאוד לאיטיות נתפסת, במיוחד בחיבורים ניידים.
מדדי חוויית הרשת המרכזיים (Core Web Vitals) נמדדים באמצעות שתי מתודולוגיות משלימות: נתוני שטח (הנקראים גם ניטור משתמשים אמיתיים, או RUM), שנאספים ממבקרים בפועל דרך דוח חוויית המשתמש של Chrome ומוצגים בכלים כמו Google Search Console, המשקף ביצועים אמיתיים ומצטברים בעולם האמיתי על פני מכשירים ותנאי רשת מגוונים, ונתוני מעבדה, שנוצרים על ידי הפעלת טעינת דף מבוקרת ומדומה בכלים כמו Lighthouse או PageSpeed Insights, שימושיים לאבחון סיבות טכניות ספציפיות בסביבה חוזרת אך אינם בהכרח תואמים את מה שחווים משתמשים אמיתיים. מכיוון שנתוני שטח ומעבדה יכולים להיות שונים זה מזה, לדוגמה, דף עשוי לקבל ציון טוב בבדיקת מעבדה המופעלת על חיבור מעבדה מהיר אך ביצועים גרועים עבור משתמשים אמיתיים ברשתות סלולריות ממוצעות, בדרך כלל מתייעצים עם שני מקורות הנתונים יחד לצורך אבחון מדויק.
תפיסה מוטעית נפוצה היא שמדדים מרכזיים ברשת (Core Web Vitals) הם גורם הדירוג הדומיננטי או העיקרי בגוגל, כשלמעשה, רלוונטיות ואיכות התוכן נותרים בעלי השפעה רבה יותר, ומדדים מרכזיים ברשת מתפקדים יותר כשובר שוויון או כגורם משנה בין דפים בעלי רלוונטיות ואיכות דומים, כלומר דף מהיר מבחינה טכנית עם תוכן חלש ולא מועיל לא יעלה על דף שימושי יותר שבאמת ציון בינוני במדדים אלה. מכשול תכוף נוסף בעבודת אופטימיזציה הוא תיקון ציוני Core Web Vitals באמצעות טכניקות שפוגעות בחוויית המשתמש בפועל שהם אמורים למדוד, כגון דחייה מלאכותית של תוכן גלוי כדי לשפר מדד צבע ראשוני תוך השארת משתמשים בוהים בדף ריק או שנראה לא שלם, מה שמשפר טכנית מספר מדווח מבלי לשפר את הביצועים הנתפסים האמיתיים.
עבור CRO או ייעוץ UX, ביקורות Core Web Vitals הן בדרך כלל שלב מוקדם בבדיקת תקינות טכנית, מכיוון שציונים גרועים יכולים לדכא הן את נפח התנועה האורגנית, באמצעות נראות מופחתת בחיפוש, והן את שיעור ההמרה בקרב התנועה שמגיעה, מה שהופך את הביצועים לעבודה לאחד ממנופי האופטימיזציה הנדירים שיכולים לשפר תוצאות בנקודות מרובות במשפך החיפוש בו זמנית. אסטרטגיות תיקון נפוצות כוללות אופטימיזציה וגודל נכון של תמונות, דחייה או ביטול של סקריפטים מיותרים של צד שלישי כגון פיקסלים מוגזמים של מעקב ווידג'טים של צ'אט, שמירת שטח פריסה לאלמנטים כמו מודעות ותמונות לפני טעינתם כדי למנוע הזזה, ומזעור ביצועי JavaScript שחוסמים את ה-thread הראשי של הדפדפן במהלך אינטראקציות משתמש, שכל אחד מהם מאומת בדרך כלל באמצעות נתוני שטח לפני ואחרי ולא באמצעות ציוני מעבדה בלבד.