ניתוח תחרותי הוא בחינה שיטתית של הארגונים שעסק מתחרה בהם, הכוללת את מה שהם מציעים, כיצד הם ממצבים ותמחור אותם, את מי הם משרתים, כיצד הם רוכשים לקוחות, והיכן הם חזקים או פגיעים. מטרתו היא ליידע החלטות לגבי מיצוב, השקעה ובידול בעזרת ראיות ולא הנחות.
הגדרה נכונה של מערך התחרות היא הצעד הראשון והמשמעותי ביותר. עסקים נוטים להגדיר מתחרים כחברות דומות בגודל דומה באותה קטגוריה, וכך נראה המערך מבפנים. לקוחות מגדירים אותו ככל מה שהם שקלו בפועל, שלעתים קרובות כולל שחקנים גדולים וקטנים יותר, קטגוריות סמוכות, חלופות פנימיות, כלים כלליים והאפשרות של לא לעשות כלום. הגדרת הלקוח היא השימושית, וניתן להשיג אותה רק על ידי שאילת לקוחות מה עוד הם העריכו.
הראיות החשובות ביותר מגיעות מעסקאות שהפסידו ומלקוחות שעברו אופציה, לכל כיוון. ניתוח ניצחון והפסד שנערך עם אנשים שבחרו בחלופה מגלה אילו השוואות היו חשובות, אילו טענות האמינו, והיכן ההצעה נכשלה, והוא אינפורמטיבי הרבה יותר מבדיקת אתרי אינטרנט של מתחרים. עסקים שמעולם לא שואלים באופן שיטתי מדוע הפסידו, מנחשים לגבי השאלה החשובה ביותר מבחינה מסחרית בניתוח.
חומרים נצפים עדיין ראויים לסקירה מובנית, שכן חלק ניכר מהם גלוי ללא גישה מורשית. תמחור ציבורי, מיצוב ומסרים, יכולות מוצר, אתרי ביקורות, מודעות דרושים המצביעות על כיוון השקעה, מקרי בוחן שפורסמו וחושפים פלחי יעד, נראות חיפוש ופעילות פרסום יוצרים יחד תמונה מהותית. המשמעת היא לתעד זאת באופן עקבי לאורך זמן, שכן שינויים במה שהמתחרה מדגיש חושפים כיוון בצורה ברורה יותר מתמונת מצב.
הכישלון האופייני הוא חיקוי ללא הבנה. התבוננות בתכונה, בנקודת המחיר או בקמפיין של מתחרה ושחזורם מניחים שההיגיון שלהם היה תקין ומצבם בר דומה, ושתי ההנחות הללו שגויות לעתים קרובות. מתחרים עושים טעויות, פועלים תחת מבני עלויות שונים, משרתים פלחים שונים ושואפים ליעדים שונים. השאלה הפרודוקטיבית היא מדוע מתחרה עושה משהו והאם היגיון זה חל כאן, לא האם העסק צריך להתאים אותו.
הניתוח צריך להסתיים בהחלטת מיצוב ולא במסמך השוואה. התוצר שמשנה משהו הוא הצהרה ברורה לגבי איזה פלח עסקי משרת טוב יותר מהחלופות ומדוע, יחד עם תיאור כנה של היכן המתחרים חזקים יותר באמת והיכן העסק לא יתחרה. טבלאות השוואה המציגות את העסק מנצח בכל ממד הן סימן אמין לכך שהתרגיל נערך כדי להרגיע ולא כדי ליידע.
יש להגביל את בחירת המתחרים באופן מכוון, שכן ניתוח של יותר מדי מתחרים מייצר רוחב ללא עומק. רוב השווקים מכילים מספר קטן של מתחרים שמשפיעים באופן אמיתי על התוצאות, זנב ארוך יותר שמופיע לעתים רחוקות בהחלטות הלקוחות, וקטגוריה של שחקנים סמוכים שכדאי לעקוב אחריהם כדי למצוא כיוון. ריכוז המאמץ בקבוצה הראשונה, ניטור השלישית והתעלמות רבה מהשנייה מייצרים ניתוח טוב יותר מאשר טיפול שווה שמדלל את תשומת הלב של כולם בקטגוריה.
קצב הביצועים חשוב משום שמיקומים תחרותיים משתנים ללא הרף. ניתוח בודד שנערך במהלך מחזור תכנון הוא נדוש תוך חודשים, בעוד שניטור רציף וקליל של מספר קטן של מתחרים רלוונטיים באמת, עם סקירה מעמיקה מדי שנה, שומר על התמונה עדכנית מבלי לגזול מאמץ לא פרופורציונלי. הקצאת בעלות היא זו שקובעת האם הניטור אכן מתבצע.
מכיוון שהמסקנות צריכות לעצב הן את מה שנבנה והן את אופן תיאורו, הניתוח צריך להגיע למספר מטרות. בפועל הוא מתבצע בתוך תכנון אסטרטגי וייעוץ, בהתבסס על ראיות הלקוח שנאספו באמצעות מחקר מוצר, והמיקום המתקבל הוא מה ש- שירות CRO לאחר מכן, התוכנית מבצעת בדיקות בדפים שבהם לקוחות פוטנציאליים משווים באופן פעיל חלופות.