Switasצרו קשר

UX של Onboarding

UX של Onboarding הוא תכנון החוויה הראשונית של משתמש חדש עם מוצר או שירות, מרגע יצירת החשבון או השימוש הראשון ועד לנקודה שבה המשתמש הגיע למה שמכונה בדרך כלל רגע הערך המשמעותי הראשון שלו, ולעיתים "רגע האהה" (aha moment). הוא כולל רכיבים כמו מסכי ברוכים הבאים, סיורים מודרכים במוצר, מצבים ריקים (empty states), אשפי הגדרה, חשיפה הדרגתית של פיצ'רים וכל הודעה בתוך האפליקציה שנועדה לעזור למשתמש חדש להבין מה המוצר עושה וכיצד להפיק ממנו ערך במהירות. UX טוב של Onboarding נמדד פחות לפי מידת הליטוש שלו ויותר לפי המהירות והאמינות שבה הוא מוביל משתמש מסקרנות לפעולת ליבה שהושלמה. ל-Onboarding יש חשיבות לא פרופורציונלית משום שהסשן הראשון, ולעיתים קרובות גם שבעת הימים הראשונים, קובעים אם משתמש יהפוך ללקוח פעיל ושמור או ינטוש בשקט בלי לפתוח פנייה לתמיכה או להשאיר משוב שלילי. נתוני תעשייה ב-SaaS ובאפליקציות צרכניות מראים בעקביות שחלק גדול מנטישת המשתמשים מתרחש בשבוע הראשון לאחר ההרשמה, לעיתים קרובות הרבה יותר ממחצית במוצרי Freemium ושירות עצמי, ולכן Onboarding הוא אחד התחומים בעלי המינוף הגבוה ביותר לשיפור שימור וערך חיים בהשוואה לגיוס משתמשים חדשים נוספים. משום כך, שיעור ההפעלה (activation rate), המוגדר כאחוז ההרשמות החדשות שמשלימות פעולת ליבה מוגדרת בחלון זמן קבוע כמו 24 שעות או שבעה ימים, הוא אחד המדדים שנמצאים במעקב הצמוד ביותר בעבודת UX של Onboarding. מדידה ושיפור של Onboarding משלבים בדרך כלל ניתוח משפכים, המציג את שיעור הנשירה בכל שלב בתהליך הרשמה או הגדרה, עם שיטות איכותניות כמו הקלטות סשן ובדיקות שימושיות מודרכות, החושפות היכן משתמשים מהססים, מבינים הוראות לא נכון או נוטשים את התהליך לגמרי. טכניקות אופטימיזציה נפוצות כוללות הפחתת מספר השלבים או שדות הטופס הנדרשים לפני שהמשתמש מגיע לערך, החלפת מדריכים גנריים בהנחיה הקשרית ובזמן אמת המופעלת לפי התנהגות המשתמש ולא לפי רצף קבוע, ושימוש במחווני התקדמות כדי לקבוע ציפיות לגבי כמה הגדרה נותרה. בדיקות A/B של שלבי Onboarding בודדים, כגון האם לדרוש אימות דוא"ל לפני פעולת הליבה הראשונה או אחריה, הן פרקטיקה סטנדרטית, שכן אפילו שינויי חיכוך קטנים בשלב זה מניבים לעיתים קרובות השפעות גדולות מהצפוי על שיעור ההפעלה. תפיסה שגויה נפוצה היא השוואה בין חוויית Onboarding יסודית לבין ארוכה; בפועל, לסבלנות המשתמשים להגדרות לפני קבלת ערך יש גבול, ותהליכי Onboarding שמרכזים בהתחלה יותר מדי שלבים, בקשות הרשאה או הסברי פיצ'רים לפני שהם מספקים תועלת מוחשית כלשהי נוטים לדכא את ההפעלה ולא לשפר אותה. מלכודת תכופה נוספת היא תכנון Onboarding כסיור ליניארי יחיד המיועד לכל משתמש בלי קשר לכוונתו או לניסיונו הקודם, בעוד שבפועל פילוח מסלולי ה-Onboarding לפי סוג משתמש, מקרה שימוש או מטרה מוצהרת, שנאספת באמצעות סקר קצר בתחילת התהליך, מניב בדרך כלל שיעורי הפעלה גבוהים משמעותית מרצף אחיד לכולם. בעבודת ייעוץ CRO, UX וצמיחה, פרויקטי UX של Onboarding מתחילים בדרך כלל בביקורת משפך הפעלה כדי לכמת בדיוק היכן וכמה משתמשים חדשים אובדים לפני שהגיעו לערך הראשון, ולאחר מכן במחקר איכותני כדי להבין מדוע. משם מתוכננת קבוצת ניסויים מתועדפת, המכוונת לרוב תחילה לשלב עם הנשירה הגבוהה ביותר, כשההצלחה נמדדת לא רק בשיעור ההפעלה אלא גם בהשפעות בהמשך על שימור ב-30 ו-90 יום, שכן שיפורי Onboarding שמעלים הפעלה בלי לשפר שימור לטווח ארוך מעידים לעיתים קרובות שהמשתמשים הואצו לאבן דרך שטחית ולא לערך אמיתי של המוצר. דוגמה קונקרטית ל-UX של Onboarding בפעולה היא כלי לניהול פרויקטים שדרש במקור ממשתמשים חדשים ליצור סביבת עבודה מלאה, להזמין חברי צוות ולהגדיר כמה הגדרות לפני שיכלו לראות כל פונקציונליות בפועל. הקלטות סשן ונתוני משפך הראו שחלק גדול מההרשמות החדשות נשר בשלב ההגדרה הזה בלי לראות את ערך הליבה של המוצר. עיצוב מחדש של התהליך כך שמשתמש חדש יכול ליצור פרויקט דוגמה יחיד ולהפעיל פונקציונליות אמיתית בתוך הדקה הראשונה, תוך דחיית הגדרת סביבת העבודה והזמנות הצוות לאחר האינטראקציה הראשונה, הוא דפוס נפוץ לקיצור זמן-לערך, ושינויים מסוג זה מניבים לעיתים קרובות שיפורים דו-ספרתיים בשיעור ההפעלה כשהם מאומתים באמצעות בדיקות מבוקרות.

עוד מונחים שמתחילים ב-O

בואו נבנה את הבא.

צרו קשר